הוועדה לענייני ביקורת המדינה, דנה היום (שני) בתהליכי קבלת החלטות באוצר בנוגע לעמידה ביעד הגירעון ותחזית הכנסות, בעקבות שני דו"חות מבקר המדינה שנכתבו בנושאים: על העמידה ביעד הגירעון לשנת 2018 ותחזית ההכנסות לשנת 2019 ודוח מבקר המדינה על רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח אמר בדיון: "דו"חות המבקר מציגים מצב מוכר: משרד האוצר מחזיק מונופול על המידע וקבלת ההחלטות, לא רק מול הציבור אלא גם מול שרי הממשלה. תקדים 2020 הוא אירוע בנסיבות מיוחדות, שמחייבות יציאה מהתבניות המוכרות. מנהיגות אמיתית ולא שיקולים פוליטיים".

מנכ"ל משרד האוצר היוצא, שי באב"ד: "בתקופת משמרתי עברו תקציבים דו שנתיים, ובנוגע לעכשיו אינו יודע מה נכון משום שהשיקולים לא הונחו בפניו. "מה שבטוח, אין עכשיו באמת תקציב דו שנתי – התקציב של 2020 התנהל ברובו על 1/12, ככה שעד יגישו את התקציב – 2020 כבר יהיה מאחורינו עד שהוא יעבור. מה שמותיר את התהליך לתקציב בעיקר על 2021".

סגן הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, סירב לדרישת יו"ר הוועדה להציג בוועדה את ההשלכות בין ההחלטה להעביר עכשיו תקציב חד שנתי או דו שנתי. לדבריו, "מה שיוחלט ע"י מקבלי ההחלטות – אנחנו נסביר את זה בוועדה. יש יתרונות וחסרונות בין השיטות לתקציב דו שנתי או תקציב חד שנתי".

פרופ' מומי דהן, האוניברסיטה העברית אמר בדיון: "מה שמדינת ישראל צריכה כעת זה לא חד שנתי ולא דו שנתי, אלא תקציב חצי שנתי. המדען הראשי של הבית הלבן קבע כי אנו בפני גל שני של קורונה. אין באמת היגיון לעשות תקציב שנתי כשאי הודאות היא כה עצומה ובתקציב שנתי יש לספק עכשיו הוצאות והתחייבות".

עוד הוסיף, "משברים זה גם הזדמנויות וזה העיתוי לעשות את החשיבה בתוך כל המשרדים מה באמת אפשר לוותר ולהוריד מהתקציב השנתי".